בנם של ניבאל ואחסאן. נולד ב-2.5.1989 בישראל. אח לסאוסן וענאן.

אשרף גדל בדליית אל כרמל. הוא היה הילד השני במשפחתו. "אשרף היה הילד הכי מתוק," מספרת אמו, "מעולם לא שמענו שהזיק לאדם או שמישהו התלונן על התנהגות לא הולמת מצידו. אשרף היה חברותי מאוד ואהב להתלוצץ," לפעמים בהומור ולפעמים בסרקזם, כך מציינת האם. הוא היה ילד יפה ומיוחד, מקסים וחכם והסב נחת להוריו. בילדותו אהב לבטא את הסקרנות שפיעמה בו, בדק ולמד את סביבתו. לרוב הצליח לספק את סקרנותו מבלי לגרום נזקים רבים בבית, כמו שבירת חפצים.

אשרף אהב מאוד את משפחתו ובמיוחד את אחיו הקטן ענאן, ודאג תמיד לשלומו ולרווחתו. הוא אהב לעזור ולסייע כמיטב יכולתו לבני משפחתו. עבור אביו הוא היה יד ימינו, לעתים סייע לו בעבודתו אפילו אחרי יום לימודים ארוך.

אשרף החל את לימודיו בבית הספר היסודי "ב' דליה" בדליית אל כרמל; המשיך ללמוד בחטיבת הביניים "דליה" וסיים את לימודיו התיכוניים ב"אורט רונסון" שבדליית אל כרמל.

עם חברו הקרוב לואי נסר א-דין הִרבה אשרף לבלות, הן בשעות הלימודים והן בזמנם הפנוי. "הם היו חברים בדם", סיפרו חבריהם, למדו באותה כיתה ולא נפרדו לרגע.

כדורגל היה אחד מתחומי העניין שהעסיקו את אשרף. הוא שיחק במועדון הנערים של "הפועל דליה" בכדורגל, ותמיד חלם לנסוע לאנגליה כדי לצפות במשחק כדורגל של קבוצת "צ'לסי".

בשעות הפנאי גם אהב לטפל בסוסים. אביו לימד אותו לרכוב ולדהור והיה ברשותו סוס משלו, והוא טיפל בו וטיפח אותו. הוריו של אשרף מספרים שבנם אהב את החיים, ובעיקר אהב מוזיקה ואת הגיטרה שלו.

לצה"ל התגייס אשרף מתוך גאווה ורצון לשרת. הוא התנדב ליחידה קרבית וסיים קורס חובשים קרביים. בחופשות סוף השבוע נהג להתנדב במד"א צפון, ורצה מאוד להמשיך להתמקצע ברפואה או בסיעוד. הוא רקם תכניות ללימודים, כדי לשמש כאח מוסמך או כפרמדיק.

בבוקר נפילתו, ישב עם הוריו לארוחת הבוקר ושוחח עימם על תוכניותיו ללמוד סיעוד באוניברסיטת חיפה לאחר שישתחרר.

סמל-ראשון אשרף מריח נפל בעת שירותו ב-16.4.2010. בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעוספייה. הותיר אחריו הורים, אחות – סאוסן ואח – ענאן.

ראש המועצה המקומית דליית אל-כרמל, כרמל נסר א-דין אמר על מותו של אשרף: "התרחשות המקרים בערב יום הזיכרון רק מגבירה את הכאב".

"כל דליית אל-כרמל מוכה בתדהמה, האווירה קשה ביותר וכולם מתקשים לעכל את הבשורה המרה," אמר כמאל חלבי, שכנו של אשרף.